פאי (Pai): המדריך המלא לעיירה שממלאת את הלב

Yaniv Nadel
8 במרץ
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 3 במאי

במשך שנים שמעתי על פאי. אמרו לי שזה מקום של "היפים", אמרו שיש שם יותר מדי סיבובים בדרך. אבל רק כשנסעתי לשם בעצמי, הבנתי שפאי היא לא רק יעד – היא קצב אחר של חיים.

בפאי, היום שלי התחיל אחרת. כל בוקר התעוררתי לקולות הציפורים. בלי שעון מעורר, בלי לחץ. התחלתי את הבוקר במדיטציה קצרה מול הנוף הירוק ב- The Quarter, אחד המלונות המועדפים עליי בפאי. יש בו את השילוב המדויק בין נוחות מודרנית לשקט פסטורלי. אחלה בריכה, והחדר שבו ישנתי הרגיש כמו בית מהרגע הראשון.

פאי (Pai): המדריך המלא לעיירה שממלאת את הלב. מתחילים:

איך מגיעים לפאי? הדרך היא חלק מהחוויה (או מהבדיקה של הקיבה שלכם)

הדרך מצ'יאנג מאי לפאי היא אגדית – 762 סיבובים חדים בתוך ג'ונגל הררי.

אני רכבתי מצ׳יאנג מאי על האופנוע - אחת הרכיבות הכיפיות!

מונית פרטית (הבחירה המפנקת): הפתרון המושלם למשפחות, לקבוצה של חברים, או למי שפשוט רוצה לעשות את הדרך בקצב שלו. מונית פרטית מצ'יאנג מאי תעלה לכם בין 2,500 ל-3,500 באט (תלוי בסוג הרכב).
היתרון הגדול: אפשר לבקש מהנהג לעצור בדרך בבתי הקפה המרהיבים שעל ההר, לנשום אוויר, ולהוריד את הלחץ מהבטן בנסיעה הרבה יותר מתונה מהמיניבאס.
המיניבאס המפורסם: יוצא כל שעה מתחנת האוטובוס Arcade בצ'יאנג מאי. זה זול (סביב 150-200 באט), אבל הנהגים התאילנדים לוקחים את הסיבובים "על הקצה".
- טיפ של התאילנדר (חובה!): לפני שאתם עולים למיניבאס, כנסו לכל סניף של 7-Eleven ובקשו Dimenhydrinate (זה מגיע בשקית קטנה צהובה או כחולה, עולה כמה באטים בודדים). מדובר בכדור פלא נגד בחילות. קחו אחד חצי שעה לפני הנסיעה – זה בדרך כלל גם יגרום לכם לנמנם כל הדרך ולתעורר ישר בנוף של פאי.
רכיבה על קטנוע: למנוסים בלבד. זו אחת הדרכים היפות בתאילנד, אבל הכביש עלול להיות חלק ומסוכן.
אם אתם מתכננים לחזור לצ׳יאנג מאי תשכירו לכל התקופה ותרכבו גם בפאי, תחזירו כשאתם חוזרים לצ׳יאנג מאי.
במידה ואתם לא רוצים להיות מוגבלים או שאתם לא חוזרים לצ׳יאנג מאי, תבדקו אם ניתן לשכור קטנוע בצ'יאנג מאי ולהחזיר אותו בפאי (או להפך) דרך סוכנויות כמו Aya Service (יש עלות נוספת עבור שינוע האופנוע עבורכם).
הגעה מצ'יאנג ראי: אם אתם מגיעים מהמזרח, יש דרך הררית פחות עמוסה שעוברת דרך נופים בתוליים, אבל היא דורשת נהג פרטי או רכיבה ארוכה יותר.

השכרת קטנוע בפאי: החופש האולטימטיבי

בפאי, הקטנוע הוא הרגליים שלכם. רוב האטרקציות נמצאות במרחק של 15-30 דקות רכיבה מהמרכז.

כמה עולה? בין 150 ל-300 באט ליום (תלוי בדגם).
חשוב לדעת: אל תפקידו דרכון כערבון, עדיף להשאיר פיקדון כספי. ותמיד, אבל תמיד – קסדה.

השגרה שלי בפאי: קפה, אופנוע וג'ונגל

אחרי המדיטציה, עליתי על הקטנוע בדרך לעיר. התחנה הראשונה הייתה תמיד קפה איכותי. שני המקומות האהובים עליי לפתוח בהם את הבוקר הם Om Garden Cafe – בגלל האווירה הירוקה והאוכל הבריא, או המקום המועדף עליי, שגם מחזיק בדירוגים הכי גבוהים בפאי, הוא Lemon Thyme Cafe. הוא מעוצב בסטייל מודרני-נקי, הקפה שם פשוט מעולה, והמנות (במיוחד הפרנץ' טוסט והפוקי בול) הן ברמה של מסעדת שף בבנגקוק.

אחרי הקפה, או שסגרתי כמה שעות עבודה על הלפטופ, או שיצאתי להעמיק את החוויה הרוחנית שלי:

יוגה ומדיטציה: פאי היא בירת ה-Wellness של הצפון. המקום המועדף עליי הוא Pai Yoga Shala, שמציע שיעורים באווירה רגועה בתוך מבנה עץ יפהפה, או Bodhi Tree Yoga בלב העיר, שם תמצאו גם סדנאות נשימה וסאונד הילינג (Sound Healing) מדהימות.
קורסי בישול: אם אתם רוצים לקחת את הטעמים של תאילנד הביתה, קורס ב-
Zabb E Lee Thai Cooking School הוא חובה. לומדים שם להכין קארי מאפס (כולל המשחה!) ופד-תאי שבאמת מצליח.

הקטנוע (150-300 באט ליום) הוא החופש האולטימטיבי שלכם:

מעיינות חמים Sai Ngam Hot Springs: אחד המקומות המדהימים שהייתי בהם. בניגוד למעיינות המתויירים והיקרים, כאן מדובר בבריכות טבעיות צלולות בלב הג'ונגל. המים בטמפרטורה מושלמת, והתחושה היא של טבילה בתוך גן עדן נסתר.

הכפר הסיני ו- Yun Lai Viewpoint: תצפית עוצרת נשימה מעל הכפר הסיני. מומלץ להגיע מוקדם מאוד (אפילו בזריחה) לקנות קנקן תה סיני חם ולהסתכל על הערפל שמכסה את כל העמק.

גשר הבמבוק (Kho Ku So): גשר ארוך שמתפתל מעל שדות אורז אינסופיים. ללכת שם כשהאורז ירוק ובוהק זו חוויה מרגיעה שאין לה תחליף.

רגעי הקסם: השקיעות של פאי

לקראת ערב, יש טקס קבוע. כל יום בערך בשעה חמש, הייתי נוסע לאחת המסעדות הצופות אל ההרים. ה-מקום לשקיעה הוא ללא ספק Two Huts Pai. יש שם וייב של חופש מוחלט, מוזיקה טובה, ואנשים מכל העולם שיושבים עם בירה ביד וצופים בשמש שנעלמת מאחורי ההרים. מקום נוסף שממלא לי את הלב בשקיעה הוא Pai Canyon – קצת יותר אדרנלין על צוקים צרים, אבל נוף של 360 מעלות שאי אפשר להסביר במילים.

אחרי שהשמש נעלמה, הייתי חוזר למלון. מקלחת טובה, מנוחה קצרה מהיום הגדוש, ואז יציאה לרחוב הראשי (Walking Street) – שוק אוכל תוסס, מוזיקה חיה בכל פינה, ואווירה שגורמת לך להבטיח לעצמך שזו בטוח לא הפעם האחרונה שלך כאן.

ה- Walking Street: חגיגה קולינרית בכל ערב

אחרי שהשמש שוקעת והטמפרטורה יורדת, כולם מתנקזים לרחוב הראשי. ה- Walking Street של פאי הוא חוויה שאי אפשר להסביר בטקסט, חייבים לטעום אותה. הנה כמה תחנות חובה שאסור לכם לפספס:

השניצל הקוריאני האגדי: חפשו את הדוכן עם התור הכי ארוך. זהו שניצל דק, פריך בטירוף, שנטבל ברוטב קוריאני חריף-מתוק ומכוסה בשומשום. זה ביס שמשנה חיים – ראו הוזהרתם, זה ממכר!

הפלאפל של פאי: כשתראו התקהלות של ישראלים, תדעו שהגעתם. הפלאפל המפורסם של פאי הוא הנחמה של כל מי שמתגעגע קצת לבית. פיתה חמה, כדורים טריים וטחינה כמו שצריך.

לזניה רחוב וג'יוזה: אל תפחדו לנסות הכל. מהלזניה שנאפית בטאבון קטן ברחוב ועד לכיסוני הג'יוזה המאודים.

הקינוחים: מהבננה לוטי המפורסם ועד לשייקים של פירות טריים שנסחטים מול העיניים שלכם.

אחרי האוכל, אני תמיד אוהב לשבת באחד הברים עם המוזיקה החיה, לספוג את האווירה ההיפית המיוחדת של פאי, ולחזור לחדר לישון לקראת עוד יום מושלם בעמק.