נאקון סי תמרת: תאילנד שטרם גולתה
- תאילנדר
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 6 דקות
אם האיים הם ה"מנה העיקרית" של התיירות, נאקון סי תמרת (Nakhon Si Thammarat) היא הקינוח, המקום שבו האותנטיות נפגשת עם תשתיות מצויינות, קניון שלא מבייש ערים גדולות וידועות במערב ומלא חיוכים!
זו עיר שהיא בירת תרבות, היסטוריה, קולינריה ובילויים - מקום שבו האנגלית כמעט לא קיימת אבל הלב רחב יותר מהאוקיינוס והחיוכים הם השפה העיקרית.
כאן אתם לא "תיירים" עם פאוץ', אתם מגלי ארצות בנשמה.
לנאקום סי תמרת הגעתי לאחר ביקור בקו טאו וקופנגן. במטרה להגיע לבנגקוק עמדו בפניי שתי אפשרויות-
הדרך המוכרת: מעבורת מקופנגן למזח דון-סאק (Donsak) ומשם ואן לתחנת הרכבת או לשדה התעופה של סוראט תאני (URT).
הדרך המפתיעה: מעבורת מקופנגן למזח דון-סאק (Donsak) ומשם ואן לנקון סי תמרת לשהיה של כמה ימים לפני הטיסה לבנגקוק.
התאילנדר תמיד בוחר בהפתעות! חיפשתי מקום שונה משאר המקומות וזה השתלם בענק! הכרתי את אחד המקומות המרגשים, המיוחדים והטעימים בתאילנד.
נאקון סי תמרת: תאילנד שטרם גולתה. מתחילים:
קצת היסטוריה: ה״ירושלים״ של דרום מזרח אסיה
נאקון היא אחת הערים העתיקות והמשפיעות ביותר בדרום מזרח אסיה. היא הייתה בירת ממלכת "ליגור" כבר לפני 1,500 שנה, המרכז הרוחני שדרכו הגיע הבודהיזם לכל רחבי תאילנד.
מקדש Wat Phra Mahathat: מהחשובים בדרום תאילנד. על פי האמונה, המקדש מאכלס שריד של שן של גאוטמה בודהה.
הצ'די המוזהב: סטופה בגובה 78 מטרים עם קצה מצופה במאות קילוגרמים של זהב טהור ומשובץ באבנים יקרות.
נס הצל: המקומיים נשבעים שהסטופה הזו לא מטילה צל על האדמה בשום שעה ביום.
הא פה קואן טאט (Hae Pha Khuen That), שפירושו המילולי הוא "נשיאת הבד אל הסטופה". זהו אירוע ייחודי למחוז נאקון סי טמאראט, שמתקיים כבר כ-800 שנה.
מדובר ביריעת בד שיכולה להגיע לאורך של מאות ואף אלפי מטרים. המאמינים תורמים כסף לרכישת פיסות בד שנתפרות יחד ליצירת הסרט הארוך.
התהלוכה וההקפות: אלפי מאמינים אוחזים בבד מעל ראשיהם וצועדים בתהלוכה חגיגית לעבר המקדש. כשהם מגיעים לסטופה המרכזית (ה"צ'די"), הם מקיפים אותה מספר פעמים כחלק מטקס צבירת זכויות (Merit-making).
שיא הטקס הוא כריכת הבד סביב בסיס הפעמון של הסטופה המוذهבת. הפעולה מסמלת את "הלבשת" הבודהה בבגד חדש וקדוש כאות כבוד והערצה.
מקור המסורת
על פי האגדה, בשנת 1230, קבוצת מאמינים ששטה לכיוון סרי לנקה נקלעה לסערה וספינתם נטרפה. הם הצליחו להציל בד ארוך (פרה בוט) שהיה מיועד למנחה, והמלך המקומי החליט להשתמש בו כדי לעטוף את הסטופה החדשה שבנה במקדש - וכך נולדה המסורת.
רגע בתאילנד שלא אשכח לעולם
מול מקדש Wat Phra Mahathat נמצא מקדש Wat Sra Riang.
לכל מקום אליו אני מגיע אני מנסה לגלות מה יש מסביב, למצוא פינות נסתרות שלא כתובות בשום מדריך, לגלות עולם. כך הגעתי לאחת החוויות הכי מרגשות שהיו לי בתאילנד עד כה.
נכנסתי למקדש Wat Sra Riang, ושם באחת הכניסות, ראיתי כמה נשים תאילנדיות ליד ״מיטות״ מסג׳ (יותר מזרונים מונחים על במה מוגבהת אחד צמוד לשני), במקום פתוח לגמרי בו עוברים נזירים, פסלי בודהה וריח חזק של טייגר באלם.
מיד כשנכנסתי, הנשים התאספו סביבי, צחקו, התרגשו למראה הזר שנכנס ורק ניסו לדבר ולהתקרב אליי.
זו היתה תחושה מדהימה, אני רציתי לדעת על המקום הזה ועליהן והן, בדיוק אותו הדבר עליי.
השפה היתה שפת החיוכים, אנרגיה של התלהבות וכמובן תרגום גוגל.
קיבלתי מסג׳ של שעה מאחת המאמות. המסג׳ הכי טוב שקיבלתי (ויש לי וואחד קילומטראז׳ של מסאג׳ים בתאילנד). כן זה היה כואב אבל כל כך מדויק ומקצועי, הבנתי שמדובר במסג׳ בעל מסורת של אלפי שנים ולא עוד מסג׳ כפי שיצא לי להכיר במקומות המתוירים. והתוצאה - כל הכאבים שהיו לי חלפו! כמו קסם.
לאחר המסג׳ הן הכינו לי תה, ישבו סביבי ופשוט דיברנו מעל שעה.
היא ביקשה 140 באט = 14 ש״ח. כן, שמעתם נכון! כמובן שהיא קיבלה הרבה יותר...
התאהבתי בהן והודיתי להן על ההזדמנות להכיר את תאילנד האמיתית.
לרגעים הן הזכירו לי את סבתא שלי (ז״ל) שהייתה בעלת טוב וטוהר לב ותמימות שכבר לא פוגשים היום.
תודה מאמות שהפכתם אותי לטוב ומאושר יותר!
הכניסה ל- Wat Sra Riang
טבע פראי מחוץ לעיר
מחוז נאקון מציע טבע שלא עבר "ביות" עבור התייר הממוצע:
הכפר קיריוונג (Kiriwong Village):
כפר אמנים עם האוויר הנקי ביותר בתאילנד.
שכרו אופניים, רכבו לגשר המפורסם, בקרו בסדנאות של המקומיים וגלו את המסורת המקומית.
איכלו קאנום צ'ין (Khanom Chin) - אטריות אורז דקות, לבנות ורכות (עשויות מאורז מותסס), שמוגשות קרות או בטמפרטורת החדר שמוגשות עם קארי וערמת ירקות ועשבים וטבלו בנהר הקריר שחוצה את הכפר.
מפל Karom Waterfall בשמורת הטבע Khao Luang National Park:
מפל קארום הוא המקום לבוא אליו כדי ליהנות מהטבע. המפל מורכב מ-19 קומות (כן, קראתם נכון), אבל המבקרים בדרך כלל מגיעים עד לקומה ה-7, שנקראת "Nan Tat Fa", שם המים נופלים מגובה של 40 מטרים לתוך בריכה טבעית ענקית.
(התאילנדר התעצל אבל נשבע לכם שבפעם הבאה אני עושה את כל הקומות...)
בניגוד למפלים אחרים שרק "מסתכלים" עליהם, בקארום הבריכות בקומה ה-1 וה-2 מושלמות לשחייה.
המים צלולים בצורה מפחידה וקרים בדיוק במידה הנכונה כדי לשבור את החום של דרום תאילנד.
השביל לקומות הראשונות סלול ונוח מאוד, מה שהופך אותו לאידיאלי אם אתם עם קטנוע ורוצים לעצור להתרעננות בלי לעשות טרק של יום שלם.
קנום (Khanom):
רצועות חוף שקטות בהן תוכלו לראות דולפינים וורודים נדירים בלב ים.
במפרץ קנום חיה אוכלוסייה של דולפינים מסוג Indo-Pacific Humpback, שעם הגיל משנים את צבעם לוורוד בוהק.
הסיכוי להצליח לראות אותם לא גדול! אם יהיה לכם מזל שיחקתם אותה!
איך רואים אותם? מגיעים ל- Klong Bang Nan Pier מוקדם בבוקר (סביב 08:00). שוכרים סירת זנב-ארוך (Long-tail boat) פרטית. הנהגים המקומיים הם מומחים - הם יודעים איפה החבר'ה הוורודים האלה אוהבים להשתעשע.
החוויה: לראות סנפיר וורוד עולה מעל המים הכחולים זה רגע שמעיף את המוח. זה מרגיש כמו מפגש עם יצור קסום.
עוד בשיט: בדרך כלל הסירה תיקח אתכם גם ל- Koh Nui Nork, אי קטן עם באר מים מתוקים בלב הים (נס מקומי) ופסל של נזיר קדוש.
הכביש מסיצ'ון לנאקון (Sichon to Khanom Road)
אם אתם על קטנוע או רכב, הקטע הזה הוא חובה. מדובר בדרך נופית יפה ביותר בדרום תאילנד, כביש מתפתל שנושק לקו החוף:
הנוף: כביש חדש ומצוחצח שעובר בין הרים ירוקים לים כחול עמוק. יש נקודות עצירה מסודרות לתמונות (Viewpoints).
סיצ'ון (Sichon): עיירת חוף עם וייב של גולשים. אל תפספסו את ה-Blue Surf Cafe - מקום בשיק אירופאי-תאילנדי עם הקפה הכי טוב באזור מול הגלים.
החופים הסודיים: לאורך הדרך תמצאו מפרצים קטנים וריקים מאדם כמו Hin Ngam Beach. זה המקום לעצור, להוריד נעליים ולהרגיש שאתם לבד בעולם.
החוויה הקולינרית: אוטנטי וטעים שאין לתאר
Kopi (קופי): בית קפה היסטורי. חובה: Bak Kut Teh (מרק צלעות עשיר) וקפה שחור חזק עם חלב מרוכז.
קניון סנטרל פלאזה (Central Plaza): המקום הכי מודרני בעיר לשופינג ומזגן.
שוק האוכל הצמוד לקניון: כשהשמש שוקעת, השוק הופך לפסטיבל טעמים של פירות ים וקארי צהוב (Gaeng Som) ששורף את הנשמה באהבה.
המלצות חובה: קאנום צ'ין (אטריות אורז עם רטבים חריפים) ורוטי מוסלמי אלוהי בדוכני הרחוב בערב.
חיי לילה: איפה שהצעירים של נאקון שורפים את הלילה
כשמחשיך, נאקון חושפת צד אחר לגמרי. אין פה "מלכודות תיירים", יש פה חיי לילה תאילנדיים אמיתיים - רועשים, שמחים ומלאים באנרגיה.
ברים עם הופעות חיות (Live Bands): התאילנדים מתים על מוזיקה חיה. חפשו את הברים באזור רחוב Phatthanakan Khua Khwang. מקומות כמו The 80's Bar מציעים להקות שמנגנות רוק תאילנדי בביצועים מטורפים. יושבים על בירה לאו גדולה עם דלי קרח ומרגישים את הוייב.
קריוקי (Karaoke) – הספורט הלאומי: בנאקון קריוקי זה לא צחוק. חדרים פרטיים (Vip Rooms) שבהם אתם יכולים לזייף בכיף עם אוכל ושתייה עד החדר.
בילוי בסטייל: בתי המלון הגדולים (כמו ה- Grand Fortune) מחזיקים ברים מעוצבים עם קוקטיילים ברמה גבוהה ותצפית על אורות העיר.
המועדונים המקומיים: למי שרוצה לרקוד עם המקומיים לצלילי מוזיקה אלקטרונית או "EDM תאילנדי" (Sai Yor).
לישון כמו מלכים: Grand Fortune Hotel
ה-Value for Money הכי מטורף בתאילנד. מלון פאר 5 כוכבים עם בריכה ענקית, חדרים מפוארים ושירות מהשורה הראשונה במחיר של ארוחה ממוצעת בתל אביב.
לוגיסטיקה והתניידות
איך מגיעים? מומלץ לעשות עצירה בנאקון בדרך חזרה מהאיים (קופנגן/קוסמוי) לבנגקוק.
מעבורת למזח Donsak ומשם ואן/מונית של שעה וחצי.
איך חוזרים לבנגקוק? שדה התעופה של נאקון (NST) הוא "הסוד". טיסות זולות בטירוף של AirAsia ו-Nok Air ישירות לבנגקוק.
התניידות: Grab עובד מעולה!
לחקירה של הדרך הנופית והמפלים, שכרו קטנוע או רכב דרך המלון. הכבישים רחבים ונוחים מאוד לרכיבה.
הבונוס התרבותי: תיאטרון הצלליות (Shadow Puppets)
בקרו בבית של המאסטר Suchart Subsin. מוזיאון חי שבו מייצרים בובות מעור פרה. הופעה קצרה מאחורי המסך המואר היא חוויה תרבותית מהפנטת שלא תראו בשום מקום אחר.
סיכום של התאילנדר:
נאקון סי תמרת היא המקום למי שבאמת רוצה לטעום את תאילנד - מהדרך הנופית עוצרת הנשימה ועד לקריוקי עם המקומיים בלילה. היא מאתגרת, מרגשת וטעימה בטירוף.
הורידו גוגל טרנסלייט, קחו קטנוע/רכב, ותתכוננו לגלות את תאילנד שחשבתם שכבר לא קיימת. נאקון מחכה לכם. אל תהיו אלו שמפספסים אותה.
אהבתם את הפוסט נאקון סי תמרת: תאילנד שטרם גולתה?
תנו בתגובה,
שלכם, התאילנדר.
תגובות